לא הכל חסה, וזה בסדר.

רגע לפני שאתם עוזבים את ההייטק לטובת הקמת גן ירק.

אולי אתם כבר מתכננים את ההסבה וחולמים לבנות יקב קטן ומשפחתי.

אולי גם במשפחה שלכם יש שטח חקלאי "נטוש" המחכה למי שיחזור ויטפח ויאהב.

אנחנו לגמרי בעד! ועוד נכתוב על כך בהרחבה.

אבל חשוב לנו גם לספר שלא הכל "חסה", לא הכל בידיים של האדמה, השמש, והמים.

פוסט מאוד אישי, ממולץ לקרוא עד הסוף :)

מתרגלת Forest Bathing (מה זה?! צירפתי לינק מטה)

מהרגע שזרעתם זרע באדמה, בין אם התכוונתם ובין אם לא יש סיכוי גדול שהפכתם באותו הרגע לרומנטיקנים חסרי תקנה. לא תרצו לפספס אף רגע, כל שלב יביא איתו התרגשות וסיפוק מידי. נביטה ראשונה תעיד על התהליכים אדירים שקרו מתחת לפני השטח, ואז צמיחה שונה ויפה בין ירק לירק. עוד קצת סבלנות, וגם תגיע פריחה ודבורים וחרקים יכנסו ויצאו כי CARING IS SHEARING. הפרח יהפוך לירק, לפעמים ירק גדול מימדים שעד לפני רגע היה רק פוטנציאל עטוף בזרע. וזה לא חלום- זה קערת הסלט הכי טובה בעולם.

ועוד לא הזכרנו את עונות השנה, עונות השנה כבר לא יהיו אותו הדבר. השמש, הגשם, אורך היום, הכל פתאום חשוב ומורגש. בין אם את/ה מגדל/ת ירקות באדנית במרפסת ובין אם את/ה חקלאי/ת החולש/ת על דונמים רבים אנחנו כולנו מאוהבים באותו הדבר.

ואם מה שתארנו למעלה נשמע לכם כמו חלום נפלא, חשוב לנו לשתף ולאזן מתוך החוויה האישית שלנו, וגם לספר לכם מה אנחנו מתכוונים לעשות מעכשיו אחרת.

בוודאי שלא נפתיע אותכם אם נאמר שחקלאות מלווה באתגרים וקשיים רבים.

יש את הקשיים הברורים כמו: מזיקים, מים, מזג אוויר, זרעים, תמיכה חסרה מרשויות ומשרד החקלאות, ועוד כמה מכשולים.

יש גם קשיים שרוב העצמאים יכולים להזדהות איתם כמו: כוח אדם, שיווק, שירות לקוחות, ועוד...

יש גם קשיים ששותפים להם גם עצמאים וגם שכירים כמו: שחיקה, אחראיות כלכלית, התפתחות אישית, איזון בין משפחה ועבודה.

האחרונים שמניתי מעסיקים אותנו לאחרונה.

והתלבטתי... התלבטתנו האם, כמה, וכיצד נחלוק את הקשיים האלו החוצה.

האמת, שהיה לי ברור מייד שאת הקשיים אני אחלוק.

קשיים הם חלק בלתי נפרד מעשייה, ואם רוצים לדבר על עשייה צריך לדבר גם על קושי.

חוץ מזה, קושי הוא עניין נפוץ :). אפשר ורצוי ללמוד מקושי ומכשלון של מישהו אחר לא פחות מרגעי הניצחון וההצלחה. לשמחתנו, יש הרבה ניצחונות ורגעי הצלחה שאתם גם שותפים להם, ככה שאת הקושי אין סיבה טובה להסתיר.

ולסיום, אחרי שאנחנו מצליחים להגדיר ולנסח "בעיה" ה"בעיה" הופכת דווקא להזדמנות חדשה.

ניסוח הקושי מכוון אותנו לשינוי, לדיוק, למחשבה מקורית, אפילו להתרגשות.

מה אני יודעת היום שלא ידעתי לפני 6 שנים כשהקמנו את "פארמה"? וואו חיים שלמים.

אומנם זה רק 6 שנים, אבל ב- 6 שנים האלו הפכתי פעמים "אמא" לאמא שכבר הייתי.

המשכתי ללמוד, להשתכלל, ולהיות בת הזוג של החבר הכי טוב שלי והשותף שלי.

גידלתי 24 עונות בגינה.

הכרתי המון אנשים חדשים שהגינה משכה אותם, יזמים, אנשי קולינריה, אנשי אדמה, אנשי עמותה, עיתונאים, מפיקים, פעילים חברתיים, פעילים בסושיאל מדיה, לקוחות, אנשי צוות, אנשים שעם הזמן הפכו לחברים של ממש.

התמודדתי (נראה לי שזו המילה המתאימה ביותר) עם הלוואות , חוזים, רו"ח, יבוא, שיווק ועוד.

בניתי ועיצבתי ביחד עם נדב את המקום הפיזי של פארמה, וגם את המקום היותר מופשט של פארמה שזה לפעמים לא נתפס שכל זה קרה רק ב- 6 שנים. בנינו קהילה שסובבת אותנו בשני המישורים ביחד.

הרשתות החברתיות הלכו וגדלו וקירבו אנשים עם תחומי עניין דומים.

גם הגלובל וורמינג קרה..לא ב- 6 שנים כמובן, אבל זה לגמרי הפך לנוכח בשיח הציבורי, וגם בשיח האישי שלנו והחל

להניע תהליכי חשיבה ופעולה אצלנו בבית ובחווה.

והיום, היום "אני" קצת אחרת ממי שהייתי לפני 6 שנים.

הרומנטיקה עדיין כאן, ועוד איך!

הגינה גדלה וגדלה... ויחד איתה גדלה גם פארמה קולטורה ,"עסק משפחתי" עם תוצרת טרייה, חנות, מוצרים, עובדים, מוניטין, משלוחים, אירוחים.

עסק מהזן הטוטאלי. אין "חיי מדף" - הכל טרי, הכל עם אג'נדה, והכל חייב להגיע עד הבית במהירות האפשרית.

ואם היא תמשיך ותגדל באותו הקצב יכול להיות שאני כתוצאה מכך אקטן.

אמירה קצת מבלבלת, אבל תשארו איתי רגע יכול להיות שזה דווקא יועיל במיוחד אם אתם עצמאים.

יש מצבים שהעסק מושך אותך לגדול, לפתח פתרונות, להכשיר עוד אנשים, לספק ולייצר עוד מוצרים... ואתם כבר לא עובדים פול טיים, אלא אקסטרא אקסטרה פול טיים, והתוצאה הכלכלית לא שונה מהנקודה שכבר הייתם לפני. רק שעכשיו אתם עוד יותר מתרוצצים כדי "להזין" את כל המערכת ואין לכם פנאי להמשיך ולפתח את העסק ואת עצמכם.

וכן, יכול להיות שגיליתם שאתם רוצים לעשות עוד דברים, אני יודעת שאני בהחלט רוצה לעשות עוד דברים.

והיום אני כבר מבינה, שאדמה, מים, ושמש נחוצים כדי לגדל חסה,

אבל כדי שאנחנו נוכל להמשיך לגדל אותה, אנחנו צרכים בעצמנו להמשיך ולגדול.

אז מה עושים?

בשלב הראשון, מוכנים לנסות עוד ולאזור אומץ!

בשלב השני, נפטרים מהדברים שמסרבלים, שמקרקעים, שמבזבזים זמן, כסף, ועוד משאבים חשובים.

בשלב השלישי, לוקחים את הזמן שהרווחנו מהסעיף השני ולהשקיעו אותו חזרה בנו. ללמוד, לחשוב, להתנסות, להתפתח, להעיז, ולנסות דברים חדשים.

בתמונה למעלה אני עושה את השלב השלישי:), פשוט מניחה את הראש בשדה.

מסתבר שזה לא רק אני, מחקרים מראים שמגע עם האדמה ושהייה בטבע מעודדת יצירתיות, חשיבה חיובית, הפגת מתח ועוד... זה נקרא forest bathing - shinrin yoku

הנה קטע קצר על זה:

הפסקנו את המשלוחים כחלק מיישום השלב הראשון והשני (למעט בישוב שלנו בני ציון, בצרה וחרוצים).

אתם מוזמנים אלינו כרגיל לחנות המשק השמחה שלנו, לרכוש חומרי גלם מצויינים, לסייר, לטעום מהשדה הצמוד, ולשבת לפיקניק בגינה.

המשך השלבים עוד יבואו... ממש בקרוב!

ד"ש מאיתנו

גיל ונדב.